www.osh.org.il

יולי 2008

 

השלכה כלל עולמית לחקיקת ה- REACH של האיחוד האירופי

מאת: ד"ר אשר פרדו*

 

לכניסתה לתוקף של חקיקת ה- REACH  Registration, Evaluation and) (Authorization of Chemicals  של האיחוד האירופי בחודש יוני 2008 יש השלכה כלל עולמית. חוק זה מטפל ברישום מידע בטיחותי ובריאותי אודות חומרים כימיים במאגר מידע מרכזי. מטרת החוק לשפר את בריאות האדם והסביבה באמצעות זיהוי מוקדם ומשופר של תכונות חומרים כימיים, והוא מטיל על התעשיה את האחריות לניהול סיכונים מחומרים כימיים ולאספקת מידע בטיחותי ובריאותי על החומרים.

תחת החוקים האירופאים יחוייבו יצרנים לחקור ולדווח על הסיכונים הטמונים בחומרים כימיים שהם מייצרים. לראשונה, יהיו הנתונים זמינים דרך האינטרנט לצרכנים, מחוקקים ובעלי דין פוטנציאליים בכל העולם. עד עתה, רוב המידע הזה לא היה קיים או נשמר באופן מסווג ע"י היצרן. על פי ה- REACH יצטרכו היצרנים לדעת יותר על החומרים שהם מייצרים ועל יעדם. החוק יצר גם רשימה של חומרים המעוררים דאגה גבוהה כגון חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים וכל יצרן שירצה לייצרם יצטרך לקבל אישור לכך. אחד החומרים האלה, לדוגמה, הוא חומר המשמש בייצור של טפלון ומוצרים אחרים לעטיפת מזון, ליצור ביגוד ובתעשיית האלקטרוניקה. בעקבות תביעות לגבי חומר זה ואפשרות זיהום מים על ידו יופסק יצורו עד שנת 2015. למידע המצהיר שחומר הוא מעורר דאגה יש השפעה על השוק ויצרנים שלא ירצו לזנוח את יצורו של חומר זה יעשו מאמץ לספק את המידע הדרוש כדי לאשרו לשימוש על פי דרישות החוק האירופי.

ישום ומילוי דרישות החוק יחד עם התכנית המתרקמת להרמוניזציה עולמית של סיווג ותיווי כימיקלים (GHS – Globally harmonized system) יוצרת נפח עיסוק עצום בנושא בקנה מידה עולמי.

החוקים האירופאים החדשים דורשים מחברות תעשייתיות להראות שחומר כימי שהן מייצרות ומשווקות בטוח לשימוש בטרם נכנס לשימוש. גישה זו הפוכה מהגישה האמריקאית לפיה על המחוקק להוכיח שחומר הוא מסוכן בטרם יוגבל השימוש בו או הוא יוצא משימוש. יצרנים אמריקאים ואחרים טוענים שהגישה האירופית תוסיף ביליוני דולרים לעלויות הייצור ותעלה את מחיר המוצרים. מאידך, צרכנים המודאגים מהשלכות בריאותיות של שימוש בחומרים כימיים לטווח ארוך לוחצים על אנשי קונגרס בארה"ב לקבוע תקינה יותר אגרסיבית ובלחצם נעשים מאמצים להעביר חוקים שיעקפו את התהליך הרגולטורי הפדראלי המסורבל שם. חוקים בארה"ב הפכו את האיסור או ההגבלה על יצור ושימוש בכימיקלים בשלושת העשורים האחרונים לקשים ביותר להשגה. החוק האמריקאי לבקרת חומרים רעילים, שנחקק ב- 1976, התיר את השימוש ב- 62,000 חומרים כימיים שהיו בשימוש לפני כניסת החוק לתוקף ולא חייב בדיקה של בטיחות חומרים חדשים שיוצרו אחרי כניסת החוק לתוקף, אלא הטיל על החברות היצרניות לדווח מידע על רעילות החומרים כדי שיוחלט בדיעבד אם דרושים מבחנים נוספים לגבי החמרים. במשך יותר מ- 30 שנים דרשה הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) מחקר ומידע נוסף לגבי 200 חומרים בלבד המהווים חלק מזערי מ- 80,000 חומרים כימיים הנמצאים בשוק האמריקאי, ואסרה שימוש של חמישה חומרים בלבד. האסבסט הוא מבין אלה שלא נאסרו לשימוש בארה"ב והסוכנות להגנת הסביבה בנתה על החברות היצרניות להפסיק את הייצור באופן התנדבותי.

עדיין מוקדם לדעת כיצד ישפיעו החוקים החדשים באירופה, שהטמעתם תמשך בעשור הבא, על מוצרים הנמכרים בארה"ב, אך יצרנים אמריקאים כבר החלו לחפש תחליפים לחומרי גלם שמהם מייצרים מוצרי צריכה רבים החל מקסדות מגן לאופניים ועד וילונות למקלחת. חברות שלא יתיישרו עם החוקים האירופאים עלולות לאבד את השוק האירופי שכולל 27 מדינות וקרוב ל- 500 מיליון בני אדם.

מתוך הנטייה לשבור פרקטיקות מונופוליסטיות של חברות שונות , כגון חברות מחשבים, ומתוך  ההקפדה לשמור על פרטיות הצרכן אימץ האיחוד האירופי פילוסופיה ששמה דגש על הצרכן. גישתה של אירופה לניהול סיכונים כימיים היא חלק מההתמקדות על עקרון הזהירות כאשר הדברים נוגעים לבריאות וסביבה. אירופה אינה מוכנה שארה"ב תכתיב באופן כלל עולמי העדפת שיקולים מסחריים על פני שיקולים בריאותיים וסביבתיים. אירופה מאמינה שאזרחות עולמית טובה צריכה להתייחס לכל המשמעויות של פיזור חומרים לסביבה ולא לתת יד לפיזורם באופן שעלול לפגוע בכדור הארץ. מתוך הפילוסופיה וההכרה שהתפתחה באירופה בענין זה היא לא נענתה ללחציה של ארה"ב לרבות ממשלו של בוש והתאגדויות מסחריות.

במדינת ישראל החלו מפעלי תעשיה להערך לחוק על מנת שיוכלו לקיים קשרי מסחר עם אירופה. חלק מהמפעלים מיפו את החומרים שיעברו את כל שלבי ה- REACH ובימים אלה מתחיל בהם תהליך הקדם-רישום (preregistration) של החמרים.

 

 

 

 

ד"ר אשר פרדו, PhD מדעי הרפואה, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, על-פי

 

http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/06/11/AR2008061103569_pf.html