עיריית ראשל"צ תפצה על נפילה במדרגותהתובע, מר שמואל קטן, עתר לבית המשפט בבקשה לחייב את הנתבעות, עיריית ראשון לציון, אלברטו גבסו ובניו בע"מ וחברת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ לפצותו בגין נזקיו מחמת תאונה מחודש אוגוסט 2000, עת נפל במדרגות שבין רחוב נחמה לרחוב פינסקר בראשל"צ.באותה עת עסקה חברת אלברטו גבסו ובניו בע"מ בבניית בניין מגורים בצמוד למעבר המדרגות. התובע תיאר את נסיבות התאונה בתצהירו וציין, כי במהלך ירידתו, בהיותו בגרם המדרגות השלישי ועקב מצב המדרגות איבד את שיווי משקלו, החליק על אבני בנייה קטנות שהיו מפוזרות על הקרקע, הועף באוויר ונחת בעוצמה רבה על גבו התחתון, תוך שהוא סופג חבטה קשה. הנתבעות הכחישו את עצם התרחשות הטענה, כפרו בחבותן, וחלקו על שיעור הנכות וגובה הנזק. העיריה הגישה הודעת צד ג' נגד הנתבעות 2-3, בגדרה עתרה לחייבן לשפותה, היה ותחויב כלפי התובע. בית המשפט החליט על מינוי מומחה מטעמו להערכת נכות התובע, ד"ר נחשון רנד (החלטה מיום 10.1.2006). מומחה בית המשפט העמיד את שיעור הנכות על 10% בגין הגבלה קלה בתנועת עמ"ש במעבר גבי-מותני (לפי ס' 37(7)א לתקנות המל"ל), וכן 10% בגין שבר בחוליה עם תזוזה ניכרת (לפי ס' 37(8)ב לתקנות המל"ל) -- ובסה"כ נכות משוקללת בשיעור 19%. בחקירתו הנגדית תיקן המומחה את הערכתו והפחית את שיעור הנכות לגבי הגבלת תנועות עמ"ש מותני ל-5% בלבד. לאחר תיקון זה, הנכות הרפואית המשוקללת עומדת על 14.5%. בית המשפט בהחלטתו, ציין כי הנתבעות חלקו על עצם התרחשות התאונה. התובע חזר על טענתו, כי מה שגרם לנפילתו הם "אבני הבנייה הקטנות שהיו מפוזרות על הקרקע". לאור האמור, בית המשפט החליט למקד את התביעה לטענה אודות "פסולת בניין אשר הייתה פזורה על גבי המדרגות באופן שהוביל להחלקתו". בית המשפט ציין, כי התובע חזר באופן עקבי על הימצאות חלקיקי אבן קטנים, כדוגמת חצץ, בפיזור על המדרגות, בצמוד לאתר הבנייה של הנתבעת. 2 הנתבעות טענו כי התובע לא תמך עדותו בראיה אובייקטיבית, כגון עד ראייה או פנייה למוקד העירוני. הנתבע השיב כי עד הראייה היחיד לאירוע היה עובר אורח שאינו מוכר לו. התובע הוסיף כי לאחר התאונה שכב בביתו כחודשיים וחצי, והיה קשור במחוך כמחצית השנה. טענתו זו נתמכת במסמכים רפואיים. בית המשפט קבע, כי ניתן לקבל שפצוע שאושפז עם שבר בחוליות גבו, ואשר נאלץ לעבור ניתוח וללבוש במחוך יהא טרוד בכאביו, ולא יתפנה לפנות למוקד העירוני. בהחלטת בית המשפט נקבע, כי התובע הותיר רושם אמין, היה עקבי בתשובותיו, והציג את סיכום המחלה מבית החולים בו אושפז לאחר האירוע. בסיכום המחלה נרשם: "לדבריו ביום קבלתו נפל במדרגות ונחבל בגבו". רישום זה מחזק את עדות התובע אודות החלקה על מדרגות התאונה. בית המשפט סבר כי התובע הוכיח את התרחשות התאונה במידה מספיקה למשפט אזרחי. בית המשפט בקביעתו ציין, כי האחריות תחולק בשווה בין העיריה לבין החברה הקבלנית. החברה הקבלנית אחראית לפסולת הבנייה, כמי שבנתה באתר הצמוד למדרגות. כך גם העיריה נושאת באחריות כלפי התובע, בהיותה מופקדת על הבטיחות והניקיון של רחובות העיר. עם זאת, בית המשפט ציין, כי אין לצפות מהעיריה שתעמיד מפקח בכל פינת רחוב; ואולם במקרה דנא מדובר באתר הבנייה במרכז העיר. לפיכך, לדעת בית המשפט מיקום האתר ומועד התאונה חייבו פיקוח מוגבר - שהרי ברגיל הרחובות הומים אדם בימי ו'. בית המשפט הטיל על התובע אשם תורם בשיעור 20%. מקום בו אדם יורד במדרגות, שומה עליו לצעוד בזהירות רבה. עליו להגביר זהירותו כאשר המדרגות סמוכות לאתר בנייה, וקיים חשש טבעי להתפזרות פסולת בניין. הולך הרגל הוא בדרך כלל מונע-תאונה טוב, שהרי הוא מצוי במקום ומסוגל להתהלך בתשומת לב. בשים לב למכלול כל ראשי הנזק, בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, ופסק לתובע סך של 45,000 ש"ח. כמו כן לגבי הוצאות של נסיעות, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' - בית המשפט פסק סך של 8,000 ש"ח באופן גלובאלי ובמאוחד לראשי נזק אלה, לעבר ולעתיד. המקור: Nfc מאת: עו"ד אלי דורון, עו"ד יפעת גוטמן, ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי. |