www.osh.org.il

יולי 2008

 

תפישה נכונה להרמה בטוחה

מאת: חגית הררי*

 

 

מאמר זה מבוסס על מדריך שפרסם המנהל הבריטי לבטיחות ולבריאות, HSE:

       Getting to grips with manual handling.

במדריך מוצגות הסיבות להיווצרות בעיות שלד-שריר בקרב עובדים אשר עבודתם כרוכה בטלטול ידני, ומובאים פתרונות יישומיים להתמודדות עם הבעיה בקרב ההנהלה ועובדיה. המדריך מיועד למנהלי חברות בארגונים קטנים אך עקרונותיו רלוונטיים וניתנים ליישום בארגונים גדולים יותר ובסוגי עבודה שונים.

 

טלטול ידני הוא מצב שבו מתבצעת עבודה ידנית על ידי  עובד עם מטען במצבים שונים של הרמה,  דחיפה, נשיאה ועוד.

כשליש מתאונות העבודה המדווחות בבריטניה, הן עקב הרמה ונשיאה של  מטענים באופן ידני, הגורמת לפגיעה במערכת השלד-שריר. בשנים 2001-2002 דווח  בבריטניה על 1.1 מליון עובדים אשר נפגעו פיזית עקב עבודה הכרוכה בטלטול ידני. המשק הבריטי איבד  12.3 מליון ימי עבודה.

מנהל הבריאות והבטיחות הבריטי (HSE) הציב את מניעת בעיות שלד-שריר בעדיפות עליונה. לא ניתן למנוע לחלוטין את הבעיות האלה ולכן קיימת חשיבות רבה בעיבוד דיווחים מוקדמים לגבי תסמינים שונים וביצוע תכנית לטפול ולשיקום נפגעים על מנת למזער ואפילו למנוע בעיות שלד-שריר.

ביצוע תכנית מניעה ושיקום חלה על המעביד מאחר והוא נושא באחריות . תכנית שכזו חייבת לכלול בין השאר מספר הנחיות עיקריות:

·         הימנעות מהרמת חפצים ככל הניתן, במידת האפשר.

·         הדרכת העובדים לשיטות  הרמה נכונה כגון: האם במקרה מסוים חייבים להרים  את המשא או אולי ניתן לבצע את המטלה במקום שבו הוא נמצא; האם ניתן לקרב את המשא אל גוף העובד ולא להיפך; האם יש אפשרות לשינוע מכני באמצעות מלגזה, ואקום, מעלית וכו' ; שימוש נכון בגוף תוך שמירה על גו ישר ונשיאה נכונה של המטען וכו'.

·         מתן דגש על שימוש בציוד מכני מתאים, תחזוקה נכונה שלו  ותפעול הולם.

·         הערכת גורם הסיכון לפגיעה והפחתתו. העובד נמצא בשטח ומכיר את הסכנות השונות ואת הדרכים האפשריות להימנע מהן. לכן יש חשיבות רבה מאוד בשיתוף פעולה עם העובדים בשטח ועם ההנהלה, בהעלאת מצבים וגורמי סיכון פוטנציאליים, הצעת פתרונות כולל רכישת ציוד חדש ועוד.

במקרים של  עבודה מגוונת, שבה לא ניתן לפקח על העובדים יש לוודא כי העובדים מודעים לגורמי הסיכון בטלטול ידני ויודעים איך להתנהג בהתאם. בנוסף לכך יש לוודא כי הציוד שסופק להם אכן הולם והשימוש בו נכון.

במקרים חריגים – יש להתייעץ עם מומחה חיצוני בנושא הארגונומיה.

 לאחר זיהוי גורמי הסיכון יש לבצע הערכה.  מומלץ לתעד את הממצאים, בעיקר במקרים של תהליכי עבודה מורכבים או כאשר קיימת מוגבלות פיזית של העובד. במקרים אלה נדרש תהליך מבוקר וספציפי. בתהליכי העבודה השגרתיים, הקיימים במקומות עבודה רבים, אין חובת תיעוד אך יש לתת דגש להבנה ולהפנמה של ההנחיות והפתרונות לטלטול ידני על ידי העובדים למניעת בעיות שלד-שריר.

הפתרונות היישומיים ניתנים בשלושה מישורים:

א.     העובד – דגש על עבודת שלד-שריר נאותה, תחזוקה נאותה של  כלים מכנים ושימוש נכון בהם, דיווח להנהלה על  כל מפגע / גורם סיכון וכו'.

ב.     סביבת העבודה – תאורה נאותה, משטח אחיד ונקי, הסרת מכשולים ועוד.

ג.      הנהלה – גיוון מטלות, הגברת שתוף הפעולה בין העובד להנהלה, הקניית כלים להתמודדות עם עבודה פיזית מאומצת.

קיימת חשיבות רבה לתרגול ולהפנמה של תכנית המניעה שנערכת בארגון. תרגול איננו יכול להחליף מכשור חסר או קיומם של משאות חריגים אך ביכולתו להקנות לעובד:

  • מידע לגבי גורמי הסיכון ותוצאותיהם (פגיעות שלד - שריר).
  • הקניית טכניקת הרמה נכונה  ונשיאת המטען קרוב למותניים, שמירת על  גו ישר ועוד.
  • סביבת עבודה נוחה ובטוחה.
  • שימוש מתאים בציוד עזר ( מלגזה, מריצה ועוד).

שילוב הטפול בנושא בקרב העובדים, ההנהלה וסביבת העבודה עשוי להבטיח עבודה איכותית, בטוחה והפחתת גורמי הסיכון לבעיות שלד-שריר הנגרמות עקב עבודה הכרוכה בטלטול ידני.

 

 

חגית הררי – M.OCC.H, יועצת ארגונומית ומדריכת גיהות המוסד לבטיחות ולגיהות, ע"פ HSE

 

http://www.hse.gov.uk/pubns/indg143.pdf