העובד הזר נפצע כשטיפל במעסיקו, אך נותר בעצמו ללא טיפול רפואיסוז'אן מאלה לווה 6,000 דולר כדי לשלם למתווכים נפאלים וישראלים שיסדרו לו עבודה בישראל. בינואר 2005 שובץ כמטפל אצל זוג קשישים מחדרה. תפקידו כלל טיפול בבעל הבית בן ה-75, שאינו מסוגל ללכת, וניקוי יומי של הבית. מדי יום היה מרים את מעסיקו מהמיטה לכיסא הגלגלים ומהכיסא לספה. את המסלול הלוך ושוב עשה לפחות שלוש פעמים ביום. לפי חישוב שעשה, הוא הרים 100 קילוגרם 12 או 15 פעמים ביום. באחד מימי ינואר 2007, הרים את מעסיקו מהמיטה וחש כאב חזק בגב. זו היתה תחילתו של מסע ייסורים שנמשך כבר כמעט שנה.ביולי נאלץ מאלה לעזוב את מעסיקו ואחרי בדיקות וצילומים קיבל המלצה רפואית חד משמעית - עליו לעבור ניתוח שעלותו 43 אלף שקלים. מאלה לא ידע כיצד ישיג את הכסף, וכשביקש מחברת הביטוח שלו הפניה למרפאת כאב, התברר לו כי פוליסת הבריאות שלו בוטלה כשהפסיק לעבוד. מאלה אומנם רק בן 26, אבל הוא בקושי הולך, מתקשה לעמוד וחי על כדורים נגד כאבים. הוא כבר לא עובד חמישה חודשים ומתקיים בעזרת חברים. את מעט חסכונותיו שלח מזמן להוריו בנפאל, שאותם הוא עוזר לפרנס. בהעדר ביטוח בריאות, נאלץ מאלה לרכוש פוליסה חדשה בחברת הביטוח ולשלם בעבורה 100 דולר בחודש. אלא שהפוליסה לא מכסה את ניתוח הגב שלו הוא זקוק וגם לא טיפולים להקלת כאביו. חברת הביטוח הציעה למאלה שיבקש מהביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע תאונת עבודה, הכרה שתזכה אותו בכל הטיפולים שלהם הוא נזקק. אלא שגם הפעם נתקל מאלה בקשיים. מאלה, כמו 102 אלף מהגרי העבודה המועסקים בישראל באופן חוקי, הוא קורבן של חוק בעייתי הקובע כי עובדים זרים אינם זכאים לטיפול רפואי בקופות החולים. הם אמנם זכאים לטיפול במימון של חברות ביטוח - אבל רק אם המעסיקים שלהם רוכשים בעבורם פוליסה כנדרש בחוק עובדים זרים. אלא שהפוליסות מקנות טיפול רפואי מוגבל ורק במקרים מסוימים, וכך נגרם סבל רב למהגרי עבודה דווקא כאשר בריאותם נפגעת עקב מחלה, תאונת עבודה, תאונת דרכים או פיגוע. החוק מחייב את חברות הביטוח לממן טיפול רפואי לנפגעי עבודה רק אם הביטוח הלאומי אינו מכיר בהם בתוך שלושה חודשים. הואיל והליך ההכרה לוקח לעתים יותר זמן, העובדים הזרים אינם זכאים לטיפול דווקא כשהם הכי זקוקים לו. הם גם אינם יכולים לממן אותו, בין השאר משום שהם אינם עובדים. אילו היו זכאים לביטוח בריאות ממלכתי, הם היו פשוט פונים לקופ"ח שלהם. הדבר נכון גם לגבי עובדים זרים שנפצעים בפיגועים - ההכרה בהם על ידי הביטוח הלאומי אורכת לפעמים חודשים שבמהלכם אין הם זכאים לטיפול. הגבלה זו מולידה מצבים אבסורדיים - למשל, בית חולים יקבל עובד זר שנפגע בפיגוע ויגבס את רגלו השבורה, אבל לא יהיה מי שיממן את הסרת הגבס. במרפאת "רופאים לזכויות אדם" מטפלים בהתנדבות בעשרות עובדים זרים נפגעי פיגועים ותאונות עבודה שטרם הוכרו על ידי הביטוח הלאומי. הם גם מטפלים בנפגעי תאונות דרכים עד שחברת הביטוח של בעל הרכב שהיה מעורב בתאונה מכירה בהם ומממנת את הוצאותיהם הרפואיות. לדברי עו"ד אהובה זלצברג, המייצגת את מאלה ורבים כמותו מטעם "רופאים לזכויות אדם", גם כאשר הביטוח הלאומי מכיר בעובד זר כנפגע פיגוע או תאונת עבודה, הוא מתווכח על גובה ההחזרים משום שהוא מסתמך על תעריפים שאינם תמיד זהים לאלה שגובים הספקים של חברות הביטוח. "הם מתווכחים על כל שקל", היא אומרת. ואכן, חברת הביטוח מנורה דחתה את בקשתה של זלצברג לממן למאלה, לפנים משורת הדין, טיפולים להקלת כאביו משום שחששה שלא תקבל החזר מהביטוח הלאומי. כך היה גם במקרה של מטפלת סיעודית מאוקראינה שסבלה מפריצת דיסק בעקבות הרמת המטופל שלה. חברת הביטוח אמנם מימנה לה ניתוח, אבל סירבה לממן את אשפוזה במוסד שיקומי כל עוד הביטוח הלאומי לא הכיר בה. אותה חוויה עברה על עובד סיני שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה ונזקק לשיקום, אך לא קיבל אותו. זלצברג גם נתקלת לא אחת במעסיקים שמסרבים לחתום על הבקשה להכיר בעובד שלהם כנפגע תאונת עבודה - בין אם משום שלא שילמו בעבורו ביטוח בריאות ובין אם סתם לא אכפת להם. "חייבים לשנות את החוק. לא ייתכן שנפגע לא יקבל טיפול שלו הוא זקוק בשל חסרון כיס, מחדל של המעסיק או התמהמהות של הביטוח הלאומי", היא אומרת. בחודש הבא יתקיימו בכנסת דיונים על תביעתה של עמותת "רופאים לזכויות אדם" לבטח את מהגרי העבודה בביטוח בריאות ממלכתי במקום בחברות פרטיות. עיתון "הארץ": כתבה שנייה מהגרי עבודה בישראל אינם מבוטחים בקופות חולים, אלא בחברות ביטוח. "הארץ" יבחן את הבעיות החמורות שגורמת תלות זו לעובדים ואת הפתרונות האפשריים. בכתבה הבאה (בעתון "הארץ"): ביטוח בריאות מהגרי עבודה - שלל חסמים ופתרון אחד. המקור: עיתון "הארץ" (רותי סיני) |