תזונה במקום העבודה והקשר שלה לבריאות העובדים, בטיחותם ותפוקת עבודתם סיכום ממצאי דו"ח שהוכן על ידי ארגון העבודה הבינלאומי - lLO, International Labour Organization מאת: ד"ר שרה דיקשטיין *
בכנס הבינלאומי ה-16 בנושא בטיחות ובריאות בעבודה שאורגן על ידי ארגון העבודה הבינלאומי בחודש מאי 2002 (1) התייחסה מנכ"ל הארגון לחשיבות של מקום העבודה, התופס מקום מרכזי בחיי האדם ותורם ליציבות חיי משפחות וחברות... וציינה כי "מקום עבודה הולם נדרש לעמוד בתנאי הבטיחות..." …"Decent Work must be Safe Work" - ILO Director-General Juan Somavia . דאגה של מעסיקים לתזונה מתאימה של העובדים, בדומה לדאגה לבטיחותם מפני כימיקלים שונים ורעש בעבודה, מהווה את הבסיס לבטיחותם האישית בעבודה ולעלייה בתפוקה. לפיכך, הצלחה בקידום תחום זה מהווה רצון משותף לארגוני עובדים, לעובדים עצמם, המעסיקים, וממשלות ברחבי העולם. תזונה לא מתאימה של עובדים גורמת למקומות עבודה ברחבי העולם להפסד של עד 20% בתפוקה הכוללת. תופעה זו מתרחשת הן בעקבות תת תזונה על רקע חסרים תזונתיים, המאפיינת כמעט מיליארד עובדים במדינות מתפתחות, והן בעקבות עודף משקל והשמנה, על רקע צריכה של מזון לא בריא, המאפיינת מספר דומה של עובדים, מרביתם במדינות מערביות. ארגון העבודה הבינלאומי חרת על דגלו "לקדם הזדמנויות שיבטיחו עבודה הוגנת ויצרנית, בתנאי חופש, עצמאות, הגינות, בטחון וכבוד עבור גברים ונשים כאחד". "The primary goal of the ILO today is to promote opportunities for women and men to obtain decent and productive work, in conditions of freedom, equity, security and human dignity." - ILO Director-General Juan Somavia הצהרה זו משלימה את הזכות של העובדים ברחבי העולם שלא לרעוב ולשתות מים נקיים, שהיא אחת מזכויות היסוד של האדם. ממצאים בינלאומיים מהשנים האחרונות כפי שסוכמו על ידי ה-ILO (2) מעלים, כי לתזונה לא מתאימה בכלל ולתכניות הזנה לא בריאות במקומות עבודה בפרט, ישנה השפעה על תחומים רבים הקשורים לבריאות העובדים ולאיכות חייהם: על מצב רוחם, בטיחותם בעבודה, תפוקת עבודתם ועל בריאותם בטווח הרחוק. בהתאם לסדר היום של ה-ILO, יש חשיבות רבה לקידום תכניות המאפשרות לעובדים לאכול בהתאם להרגלי אכילה בריאים, משום תרומתן למניעת חסרים תזונתיים של כמה מרכיבי התזונה באוכלוסיות מסוימות של עובדים, ולמניעת מחלות כרוניות והשמנה באוכלוסיות אחרות של עובדים. יתרה מכך, השקעה כספית בתכניות אלו, שעלותן לא נדרשת להיות גבוהה במיוחד, צפויה להחזיר את עצמה בהפחתת מספר ימי היעדרויות העובדים (הפחתת הצורך בימי מחלה) ובצמצום מעורבות העובדים בתאונות העבודה. יתרה מזאת, נגישות העובדים לתזונה בריאה, באיכות גבוהה ובתנאי אכילה הולמים (והגנה עליהם מפני מוצרי מזון לא ראויים ולא בריאים) חשובה לא פחות מהגנת העובדים מפני כימיקלים מסוכנים ורעשים במקומות העבודה. ממצאים אחרים והרחבה של ממצאי מהדו"ח של ה- ILO (2) : ▪ חסר בברזל קיים כמעט בקרב מחצית מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות מתפתחות. חסר בברזל גורם לפגיעה של 30% בתפוקת העבודה בקרב נשים וגברים כאחד. ▪ היפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם) שיכולה להיגרם בעקבות דילוג עובדים על ארוחות, גורמת לירידה בעירנות ולאיטיות בכושר עיבוד הנתונים והתגובה. ▪ בקרב עובדים בעלי עודף משקל נמצא שיעור גבוה יותר של היעדרויות ממקום העבודה. ▪ בשנת 2001 מחלות לא מידבקות (שיש להן רקע תזונתי) תרמו לכ- 46% מכלל מקרי המחלות בעולם ולכ- 60% מכלל מקרי המוות בעולם. מחלות הלב וכלי הדם לבדן היוו 30% מכלל מקרי התמותה העולמית. התרומה של מחלות הקשורות בתזונה לכלל מקרי התחלואה העולמית צפויה לעלות, ולהוות עד שנת 2020 נתח של 57%. ▪ במדינות דרום מזרח אסיה, מוערכת השפעת הירידה בתפוקת העובדים בעקבות חסר בברזל בכ-5 מיליארד דולר בכל שנה, וזאת בעקבות חולשה, איטיות בתגובות ובקואורדינציה, וכן וירידה בתפקוד הקוגניטיבי. ▪ בהודו העלות הכוללת בגין אובדן תפוקה של עובדים, תחלואה ומוות של עובדים על רקע תת תזונה, מוערכת בין 10 ל-28 מיליארד דולר או לאיבוד שבין 3 ל-9% בתוצר הלאומי הגולמי. ▪ במדינות מערביות מתועשות עלות הטיפול הרפואי בהשמנה מהווה נתח שבין 2 ל-7% מסך התקציב הבריאותי השנתי שלהן. בארצות הברית לבדה עלות הטיפול בהשמנה עבור ביטוחי חיים ותשלומים על ימי מחלה מוערכת ב-12.7 מיליארד דולר בשנה למשק האמריקאי. ▪ בארצות הברית, שבה למעלה משני שלישים של האוכלוסיה סובלים מעודף משקל, ההוצאות הרפואיות הישירות מסתכמות בכ-51.6 מיליארד דולר בכל שנה והירידה בתפוקה של אותם עובדים מוערכת בכ-3.9 מיליארד דולר בשנה. ההערכה היא כי עודף המשקל בקרב אוכלוסיית העובדים בארצות הברית גורם בכל שנה לאיבוד של 39.2 מיליון ימי עבודה, 239 מיליון ימים של הפסקות עבודה זמניות, 89.5 מיליון ימי אישפוז ו- 62.6 מיליון ימי ביקורים אצל רופא. ▪ לעומת זאת, במדינות מתפתחות, כל עליה של 1% בסך צריכת הקלוריות מביאה לעליה בת 2.27% בסך התפוקה הלאומית.
במקומות עבודה רבים, מעסיקים בוחרים בתכניות להזנת העובדים כלאחר יד, או, חמור מכך, אינם מתייחסים כלל למזון ממנו ניזונים העובדים במהלך יום העבודה. אם קיימים דוכני ממכר למזון או מכונות ממכר חטיפים בשטח מקום העבודה, ברובם כלולים בהם פריטי מזון לא מגוונים ולא בריאים מבחינת הרכבם התזונתי - עתירי קלוריות, סוכר, שומן ומלח. מסעדות הממוקמות בקרבת מקום העבודה עשויות להיות יקרות מדי לתקציב העובדים ועם היצע מוגבל מדי של מנות. דוכני מזון מהיר הממוקמים ברחוב ברובם מציעים גם הם מזון עתיר קלוריות וברמת היגיינה לא גבוהה. במקרים רבים עובדים סובלים ממחסור בזמן להפסקות אכילה, מהיעדר מקום פיזי בו הם יכולים לאכול בנחת את הארוחה, או במחסור במזומנים לרכישתם. קבוצות רבות של עובדים (כמאות מיליונים ברחבי העולם) אינם ניזונים כראוי ונמצאים בסיכון תזונתי מיוחד: ▪ עובדים בעבודות פיזיות מאומצות שאינם צורכים כמויות מספקות של אנרגיה בהתאם לדרישות התזונתיות המתאימות לתנאי עבודתם. ▪ עובדים בתעשיות החקלאות והבניין אוכלים במקרים רבים בתנאי סביבה מסוכנים ובתנאי היגיינה ירודים. ▪ עובדים זמניים ואלו העוסקים בהובלות או שליחויות נדרשים לדאוג בעצמם לארוחותיהם מהלך יום העבודה ללא כל סיוע והתייחסות לנושא מצד המעסיקים. ▪ עובדים מהגרים, המצויים הרחק מביתם, אינם נגישים לאספקה שוטפת של פריטי מזון כפי שהורגלו אליהם בארצות מוצאם בשווקים המקומיים, ולעיתים אף נעדרים אמצעים לאחסון מזון טרי ולבישולו. ▪ עובדים במשמרות לילה מוגבלים במקרים רבים ביכולת צריכת ארוחות מגוונות ומזינות מעבר לשעות העבודה המקובלות.
עובדים רבים מאלו שצוינו לעיל נותרים רעבים בעיקר במדינות מתפתחות, וחלקם מפתחים מחלות שונות במוקדם או במאוחר, שפוגעות בהמשך עבודתם. מודל המסביר את הקשר בין תזונה בלתי מתאימה וירידה בתפוקה הלאומית ושכר עבודה נמוך במדינות מתפתחות, מוצג להלן.
בשנת 1956, בכנס של ארגון העבודה הבינלאומי, אומצו המלצות (מספר 102) שהגדירו הנחיות לפעילות דוכני ממכר מזון, קפיטריות וחדרי אוכל. כיוון שבכל מקום עבודה מבוגרים רבים מבלים כשליש מיומם בתחומי מקום העבודה או כמחצית משעות הערות שלהם, נבחרו מקומות אלו כמתאימות להתערבות בריאותית. בסיכום הנוכחי של ממצאי הדו"ח של ה-ILO, נסקרות "יוזמות הזנה", חיוביות ברובן, שננקטו במקומות עבודה רבים ב-28 מדינות מפותחות ומתפתחות ברחבי העולם, ושהוכחו כיעילות בהעלאת איכות המזון הנאכל על ידי העובדים. לדוגמא, מתוארת שיטת השימוש בשוברי קניה לארוחות עבור העובדים הנהוגה בברזיל וצרפת, שותפות עסקית בין המעסיקים ובעלי מזנונים בקרבת מקום העבודה הנהוגה בארצות הברית ודרום אפריקה וכן המלצות מעשיות לשיפור המזון ואיכות מי השתיה העומדים לרשות העובדים בקפיטריות, והתייחסות להיגיינת חדרי האוכל שבמקומות העבודה עצמם.
|
