דלקות עור תעסוקתיות הנגרמות בעקבות מגע עם חומרים כימיים שונים מאת: ד"ר שרה דיקשטיין *
דלקות העור התעסוקתיות1 נגרמות כתוצאה ממגע ישיר של עובדים עם כימיקלים שונים בסביבת העבודה. קיימת חלוקה לדלקות עור איריטנטיות ממגע, בהן חשיפה של העובדים לחומרים השונים מתבטאת בגירויים בעור באיזור בהם היה מגע ישיר עם אותם חומרים, בעיקר בכפות הידיים, וכן דלקות עור אלרגיות ממגע, בהן בעקבות חשיפה לאלרגן מסוים מתפתחת רגישות. מרבית דלקות עור ממגע הגורמות גירוי (Irritant Contact Dermatitis) נגרמות בסביבת עבודה נוזלית (רטובה) (1). חומרים כימיים שונים עימם באים במגע, משפיעים באופן שונה על מידת הרגישות של העור משום תכונותיהם הכימיות השונות (לדוגמא, חומצות, בסיסים או מלחים), כמויות החומרים וריכוזם, משך ותדירות החשיפה, וכן מצבי הצבירה של החומרים (גזים, נוזלים או מוצקים), זיהום סביבתי ותנאי עומס החום. לדוגמא, מקום עבודה שאינו מאוורר ועומס החום בו גבוה (טמפרטורות ותנאי לחות גבוהים), גורם להזעה מרובה בקרב העובדים. הזיעה, הממיסה אבקות כימיקלים שבאו במגע עם העור, עלולה להחריף את הגירוי בעור משום שהיא מאפשרת לכימיקלים מסוימים בצורתם הנוזלית לחדור דרכו. לחילופין, הזיעה השוטפת החוצה כימיקלים המצויים על גבי העור, עשויה לדלל את ריכוזם ובכך להגן על העור. כמו כן האיזור או האיבר בגוף שנפגעו, בריאות העור (חתכים, שריטות ושפשופים), גיל הנפגע וכן רגישויות גנטיות, אחראים לביטויים ולתגובות השונות של העור במגעו עם החומרים השונים. גם משך ותדירות החשיפה אל הכימיקלים הינם בעלי השפעה על התפתחות דלקות העור. בעוד מגע קצר טווח עם חומרים מסוימים אינו גורם כל רגישות, חשיפה חוזרת לפרקי זמן ממושכים עלולה לגרום לתגובות אלרגיות או דלקות עור ממגע הגורמות גירוי. בעקבות זאת, הרגישויות בעור יכולות להיות קלות וחולפות, לגרום לסדקים ולפגיעה בגמישות העור, ואף לגרום לדלקות עור חמורות2. מעבר להשפעה הקלינית, דלקות העור התעסוקתיות בעלות השלכות נוספות. הפרעות בתפקוד, אובדן ימי עבודה ולעיתים גם הפסקת עבודה, פגיעה ביחסים חברתיים ותוך-משפחתיים עד כדי התפתחות הפרעות נפשיות, הינן תופעות המדווחות על ידי העובדים הנפגעים (2). הטיפול בדלקות העור מבוסס על משחות שונות, בחלקן סטרואידיות, להקלת הגרד ולהעלמת הפריחה. בהעדר סיבוכים, החלמת הנזק הנגרם לשכבות העור נמשכת מספר ימים מתום החשיפה לגורם הכימי (בדלקת עור ממגע הגורמות גירוי) ומספר שבועות עד חודשים בדלקות עור אלרגיות ממגע. חשוב להגן על העור מפגיעות פיזיות וכימיות, להימנע מחשיפה לקרינת שמש, רוחות ושינויי טמפרטורה במהלך השלב הפעיל של הדלקת.
להלן רשימה חלקית של מגוון תחומי עיסוק המצריכים מגע עם חומרים כימיים שונים שחשיפה אליהם עלולה לגרום דלקות עור (1,3,4)
שכיחות דלקות עור תעסוקתיות הנגרמות בעקבות מגע עם חומרים כימיים שונים בישראל ההערכה היא כי בקנדה, בארצות הברית ובמדינות הנורדיות (סקנדינביה ואיסלנד) שכיחות מחלות העור התעסוקתיות (מרביתן דלקות עור הנגרמות בעקבות מגע עם חומרים כימיים שונים) עומדת על כ-30% מכלל המחלות התעסוקתיות (1,5,6). בישראל ההערכה היא כי שכיחות דלקות העור התעסוקתיות היא 7% (7). יחד עם זאת, ככל הנראה רמת הדיווח של העובדים על מחלות העור התעסוקתיות נמוכה מדי ואינה משקפת את המציאות בפועל. יתרה מכך, ההערכה היא כי דלקות העור התעסוקתיות נמצאת במגמת עליה בשנים האחרונות, בעיקר בשל החדרה של כימיקלים ותערובות של כימיקלים מסוגים חדשים, שימוש גובר בכפפות מסוג לטקס הגורמות לרגישות בקרב משתמשים רבים3, וכן בעקבות עליה במודעות מפני זיהומים הגורמת ליותר ויותר עובדים ליטול ידיהם בחומרי ניקוי אנטי בקטריאליים הגורמים לרגישות (1).
דרכים לבקרה ומניעה של דלקות עור אירטנטית ממגע בעקבות חשיפה לחומרים כימיים במקומות העבודה: הדרך המומלצת ביותר למניעת סיכונים להתפתחות דלקות עור מחומרים כימיים נתונים שידועים כגורמי דלקות עור ממגע, הינה החלפתם באחרים, שאינם ידועים כגורמי נזק לעור. אמצעי זה אפשרי בתנאי שהחומר החליפי עונה על התכונות והביצועים הנדרשים מהחומר הנתון. משום שדלקות העור נגרמות ממגע ישיר עם גורמי הסיכון, כאשר לא ניתן להחליף אותם גורמים, יש לנקוט באמצעים המפורטים להלן. חשוב לציין, כי האמצעים הללו ננקטים במקביל ליידוע העובדים לגבי מידת הנזק של השימוש ו/או החשיפה לחומרים הכימיים מעוררי הרגישות שיש חשש שיבואו איתם במגע, ולהדגשת אמצעי הבטיחות וההגנה הנדרשים בשימוש עם אותם חומרים במקומות העבודה: § יש להקפיד על כך שהעובדים ישתמשו באמצעי הגנה כדוגמת כפפות מגן לידיים (ראה הערת שוליים 3 לגבי השימוש בכפפות מסוג לטקס), ביגוד מגן מלא לכלל איברי הגוף הכולל שרוולים ארוכים, למניעת מגע ישיר עם גורם הדלקת. § יש למרוח קרם הגנה לאחר השימוש בחומרים הכימיים, אולם חשוב להדגיש כי אין הוא מהווה תחליף לאמצעי ההגנה העורית שצויינו לעיל. § חשובה הקפדה על היגיינה אישית של העובדים, ובעיקר שמירה על ניקיון הידיים ועל חלקי הגוף האחרים החשופים לחומרים הכימיים4. § יש לאחסן החומרים הכימיים מעוררי הרגישות במקומות מיועדים לכך, ולסמן עליהם תוויות אזהרה באופן בולט. כמו כן, יש להקפיד על סגירת כלי הקיבול של החומרים שיש בהם שימוש רב פעמי.
בכוונת מרכז המידע של המוסד לבטיחות להגביר את המודעות לנושא דלקות העור התעסוקתיות ולהרחיב את בסיס הידע לגבי שכיחותן גם בתחומי עיסוק 'פחות מסורתיים' כדוגמת מכוני בריאות וספא, על מנת למנע ולצמצם הופעתן. 1 דלקת עור תעסוקתית (הקשורות למקום העבודה) מוגדרת על ידי שני הפרמטרים הבאים: - היא מופיעה אצל העובדים תקופה מסוימת (מספר ימים או שבועות) לאחר התחלת העסקתם או לאחר חשיפתם לאחד או כמה חומרים כימיים במקום העבודה. - בתקופות חופש מהעבודה חל שיפור במצב דלקת העור גם ללא טיפול. דלקת העור מתחילה כפצע אדמדם ללא גבולות מוגדרים. בהמשך, היא עשויה להתאפיין בגרד ממושך, אדמומיות, יובש וקשקשים באיזור הדלקתי, ויכולה אף להתפתח למצב חריף בו הנגע מלא שלפוחיות בעלות הפרשות. אקזמה (חככת) הינה הגדרה כוללת למצבים דלקתיים כרוניים של העור. 2 פגיעה בשכבות ההגנה של העור וחדירה של החומרים הכימיים למחזור הדם עלולות לגרום לדלקות חמורות בתוך מספר שעות מאז החשיפה. איזורים שונים בגוף, כדוגמת הפנים או הגב העליון, חשופים יותר מאחרים לחדירה של חומרים דרכם. הפעלת מערכת החיסון בניסיון של הגוף להתגונן מפני גורמים אלו, מלווה לעיתים בכאב, חום ונפיחות. 3 לאור הרגישות של אנשים רבים לכפפות הלטקס, יש לוודא שלא קיימת הסטוריה רפואית של רגישות אלרגית לחומרים כלשהם, קודם לשימוש העובדים בכפפות מסוג זה. 4 כיוון שגם מגע עם מים ובעיקר של חומרי ניקוי עלול כשלעצמו לגרום לדלקות עור ממגע ולהחריפן, עובדי ניקיון צריכים להקפיד על שימוש בסבון עדין. 1. Occupational irritant Contact Dermatitis. Canadian Centre for Occupational Health & Safety web site, 1998. Updated on 2006. 2. Lazarov A, Rabin B, et al. Medical and psychosocial outcome of patients with occupational contact dermatitis in Israel. J Eur Acad Dermatol Venereol. 20(9):1061-5, 2006. 3. Bar-Sela S, Levy M, et al. Medical findings in nickel-cadmium battery workers. Isr J Med Sci. 28(8-9):578-83, 1992. 4. Lazarov A, Nevo K et al. Self-reported skin disease in hydrotherapists working in swimming pools. Contact Dermatitis 53(6):327-31, 2005. 5. Kucenic MJ, Belsito DV. Occupational allergic contact dermatitis is more prevalent than irritant contact dermatitis: a 5-year study. J Am Acad Dermatol. 46(5):695-9, 2002. 6. Susitaival P, Flyvholm MA, et al. Nordic Occupational Skin Questionnaire (NOSQ-2002): a new tool for surveying occupational skin diseases and exposure. Contact Dermatitis 49 (2): 70-76, 2003. 7. עורו העובדים. נתונים מסימפוזיון בין-לאומי למחלות עור ממגע ולמחלות עור איריטנטיות ממגע, נובמבר 2005, פאפוס, קפריסין.
|
