www.osh.org.il
אוגוסט 2007


אחריות המעביד לנזק שנגרם לעובד כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת
מאת: עו"ד יוסף שחם

עובד עירייה נפגע מירי עת הוא שב עם משאיתו מאתר פינוי פסולת שמצוי בשטח B. הצבא, הממונה על הבטחון באותו כביש לא אסר על הנסיעה באותו כביש. השאלה הייתה מה אחריותה של המעסיקה?

בית המשפט השלום קבע שאלמלא הנסיבות הביטחוניות המיוחדות הנוגעות לעניין, היה מקום לקבוע כי המעסיקה חבה חובת זהירות כלפי העובד בהיותה אמורה לספק מקום עבודה בטוח וחובה זו הופרה על ידה. אולם במקרה זה, בית המשפט השלום הגיע למסקנה בשל מדיניות משפטית, כי בשל שתיקת הצבא לא הייתה למעסיקה ציפיות נורמטיבית.

בית המשפט המחוזי לא קיבל את גישתו של בית המשפט השלום וקבע שאם המעסיקה צפתה או יכולה הייתה לצפות, כעניין פיזי, שנהיגת משאיות בדרך זו תסכן את עובדיה, לא הייתה סיבה לפטור אותה כליל מחובת הזהירות הקונקרטית כלפי עובדיה.

ההלכה היא שמעביד חייב להגן על עובדיו מפני סיכונים אפשריים במקום העבודה וחובה עליו לספק לעובדיו מקום עבודה בטוח במידה סבירה גם כאשר העבודה אינה מתבצעת בחצריו. לאור הראיות שהובאו הייתה המעסיקה יכולה וצריכה לצפות את האפשרות שהשימוש בדרך זו על ידי עובדיה יגרום להם נזק. והיה עליה לנקוט באמצעי זהירות (כגון: העתקת אתר פינוי הפסולת למקום אחר וכיו"ב). משלא נקטה באמצעי זהירות חלה עליה חובת זהירות קונקרטית ומושגית כאחת.

 לקריאת פסק הדין המלא.


הכותב הינו בעל משרד עו"ד, התמחות בתחום האזרחי ותאונות.