התיישנות תביעה נגד מבטח מאת: עו"ד יוסף שחם תקופת ההתיישנות לפי חוק חוזה ביטוח היא בת 3 שנים. לעתים רכיבי התביעה לא מתגבשים בתוך מועד זה, השאלה: האם, מרוץ ההתיישנות פועל, הגם שחלק מרכיבי התביעה טרם התגבש? לאחר שעובד התעמת עם הממונה עליו הוא הרגיש לחץ בחזה והוא אובחן כסובל מאוטם שריר הלב. העובד פנה למבטחת שלו שביטחה אותו בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, אולם המבטחת דחתה את התביעה בטענה ש"הפוליסה אינה מכסה אי כושר עבודה שנגרם למבוטח על ידי או כתוצאה ממחלה כלשהי". העובד פנה בתביעה למוסד לבטוח לאומי ובסופו של דבר, לאחר מספר שנים, בית הדין לעבודה, הכיר באירוע כתאונת עבודה. כשהוא מצויד בפסק הדין של בית הדין לעבודה פנה העובד בתביעה נגד המבטח לקבל דמי ביטוח בגין אותו אירוע שהמבטח טען שהוא אינו תאונה. הפעם המבטח ביקש למחוק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. בית המשפט השלום סירב למחוק את התביעה בנימוק שתביעתו של העובד התגבשה לראשונה כאשר בית הדין פסק שמדובר בתאונה, ומרוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו מתגבשת התביעה. המבטחת ערערה לבית המשפט המחוזי ובית המשט המחוזי קיבל את הערעור וקבע שמרוץ ההתיישנות פעל בכל התקופה למן קרות האירוע משום שכל העובדות היו ידועות לעובד. העובד לא ויתר והגיש לבית המשפט העליון בקשה לרשות לערער. בקשתו נדחתה. בית המשפט קבע שלרוב תביעה נגד המוסד לבטוח לאומי להכיר באירוע כתאונה או כדי לקבוע את דרגת הנכות, אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. חריג לכלל זה מתקיים כאשר קיימת זיקה מפורשת או משתמעת בין ממצאי המוסד לבטוח לאומי ובית תביעת הביטוח. זיקה כזו יכולה לעצור את מרץ ההתיישנות. במקרה זה הפוליסה קבע כי "היתה למבוטח עילה לתביעה גם מהמל"ל עקב קרות מקרה הביטוח תחייב הקביעה במל"ל לגבי שיעור נכותו של המבוטח הנובעת ממקרה הביטוח". הוראה זו אינה יוצרת את הזיקה הדרושה, משום שהזיקה חלה רק לגבי שיעור הנכות, ולא לגבי עצם היות המקרה "תאונה".  לקריאת נוסח ההחלטה של בית-המשפט העליון.
הכותב הינו בעל משרד עו"ד, התמחות בתחום האזרחי ותאונות. |