www.osh.org.il דצמבר 2006

תוסף תזונה המבוסס על ארסן בעוף שאנו אוכלים

מאת: יואב גרשון *

בימים אלו נדרש משרד החקלאות לבעייתיות הכרוכה בתוספים המכילים ארסן והניתנים לעופות - ועל כן אסר (בשלב זה) את השימוש בתכשירים / תוספים המכילים מרכיב זה.

לגבי השימוש בארסן (לאחר שהופך למרכיב אנאורגני) קיימת תקנה - תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ"ה-1985, וכולל התיקון מהתשנ"ט, 1999].

במקרה זה, כמו גם במקרים נוספים (כדוגמת חובת השימוש בחיטוי בפורמלדהיד בענף הלול) אנו נדרשים לבעייתיות ולמורכבות של מרכיבים אשר יש בהם סיכון פוטנציאלי לאדם, הן לעובדים עצמם והן לצרכנים (המשתמשים הסופיים).

העופות בארץ מקבלים אנטיביוטיקה והורמונים כחלק מתוספים ומרכיבים המשמשים בשלב הגידול.

בתוסף תזונה המבוסס על ארסן קיים פוטנציאל לרעל שבמינון מצטבר בגוף האדם עלול לגרום למחלות קשות.

בהיעדר תקן ישראלי נצמד משרד החקלאות לתקן האמריקאי השנוי במחלוקת.

באתר Ynet ("משרד החקלאות מאשר: יש רעל בעוף שלכם", יפה שיר-רז, 08.12.06) פורסמה כתבה על תושבי עיריה קטנה בארה"ב, כ– 100 תושבים בארקנסס ואשר שיעור תחלואת מקרי הסרטן שבה והקרבה ללולי עופות "הדליקה נורה אדומה" לגבי הקשר שבין הארסן ובין המחלה, והובילה להגשת תביעה כנגד המגדלים.

התביעה שהוגשה ב-2003 לבית המשפט הפדראלי הייתה נגד כמה מגדלי עופות באזור המשתמשים בתוספים מבוססי ארסן, שתפקידם לזרז את גדילת העופות ולחסל טפילים, ונגד חברת "טייסון פוד", אחת ממשווקות העופות הגדולות בארצות הברית. התובעים טענו שהחשיפה לחומר באמצעות האבק המתפזר באוויר גרמה למחלתם. בית המשפט פסק לטובתם. זמן קצר אחר כך הפסיקה "טייסון פוד" לשווק עופות המכילים ארסן.

חייבים לציין כי השימוש בתוספי תזונה המבוססים על חומר זה אסור בחלק ממדינות אירופה לחלוטין, בעיקר בשל הסיכונים הנובעים מחשיפה אליו באבק ובגידולים חקלאיים המדושנים בזבל עופות ואשר בו שאריות של מרכיב הארסן.

חיזוק בישראל לדבר זה ניתן גם בדבריו של ד"ר סטפן סובק, מנהל המעבדה המרכזית לשאריות מוצרים מן החי במכון הוטרינרי שבמשרד החקלאות: "חלק גדול מההורמונים הניתנים לעופות מסוגלים להשפיע גם על בני האדם, ועל כן הקהיליה האירופית אסרה לחלוטין את השימוש בהם".

בארצות הברית הוא אמנם אושר באמצע שנות ה– 40, אולם באופן תמוה דווקא כאשר המומחים האמריקאים חוקרים את הנושא מחדש ודוחקים ב-FDA לבטל את מתן ההיתר להשתמש בו, הוחלט בישראל לאשר את השימוש בתוספים המכילים ארסן לפני שנתיים.

למה הארסן מסוכן? נתחיל בעובדה הפשוטה שמדובר ברעל. רעל שאף היה לו תפקיד נכבד בהיסטוריה .

לדברי ד"ר עדי סאקר, טוקסיקולוג ומומחה לתזונה ורעלים, הארסן אינו גורם למוות מיידי, אך חשיפה ארוכת טווח גורמת לכך שעם השנים הוא יצטבר בכמויות גדולות בכבד וברקמות השומניות.

התוצאה במינון מצטבר עלולה להתבטא במחלות לב וכלי דם, בסרטן, בפגיעה במערכת העיכול ובתפקוד המנטלי והקוגניטיבי.

מאחר שהרעלים מתנקזים בעיקר בכבד העוף, בדקו מספר מעבדות בארץ דגימות של כבד עוף טרי או קפוא שנרכשו במרכולים שונים ברחבי הארץ, את הממצאים ניתחו ד"ר גידי ציפורי, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הציבור וחבר באיגוד הווטרינרים הרשותיים; ד"ר עדי סאקר, שמעון צוק, מדען סביבה ומים; וכן שני מומחים אמריקאים שמתעסקים רבות בנושא: ד"ר ג'ון סטולס, מיקרוביולוג מאוניברסיטת דוקנס מפיטסבורג, וד"ר דייוויד וולינגה, מנהל המכון האמריקאי למדיניות חקלאית וסחר.

בשורה התחתונה: יש ארסן בעופות שאנו אוכלים אלא שכאן המקום לציין שהעסק אמנם בעייתי ומורכב, אך חוקית הוא כשר לחלוטין, משום שבהיעדר תקן ישראלי לכמות מותרת של ארסן, מגדלי העופות אינם פועלים בניגוד לחוק, וזה נכון גם בנוגע לרשתות השיווק הרוכשות את העופות מהמגדלים, שמן הסתם, אינן מודעות לנושא כלל.

הנחות מוטעות בבסיס מתן אישור ה-FDA:

עולה השאלה ובצדק, מדוע אישר ה-FDA כאשר החליט מי שהחליט שם לאשר מתן תוספים מבוססי ארסן לעופות. התשובה: כמו בהרבה מקרים בחיים יש תובנות המתפתחות עם הזמן ועם המחקרים החדשים.

ההנחה הראשונה שעמדה בבסיס מתן האישור בזמנו הייתה שהארסן שנמצא בתוסף התזונה אינו מגיע לבשר העוף כלל, או לכל היותר הוא נותר שם רק בכמויות זעירות בלבד.

ההנחה השנייה מבוססת על טענתם של מגדלי העופות שלפיה הארסן שניתן לעופות הוא אורגני, ממש כמו הארסן שקיים בטבע בכמויות קטנות, ולכן הוא אינו מסוכן כמו הארסן האנאורגני המתועש.

התברר (במחקרים עדכניים) ששתי ההנחות היו מוטעות. במחקר מקיף שערכה האפידמיולוגית ד"ר תמר לסקי ממחלקת החקלאות האמריקאית (USDA) ובמהלכו נבדקו אלפי עופות, תרנגולי הודו, בקר, צאן וחזירים, גילה שריכוזי הארסן בעופות גבוהים פי 4-3 מיתר מוצרי הבשר.

אף שריכוזי הארסן שנמצאו עומדים בתקן האמריקני (0.50 חלקים למיליון), הממצאים גרמו לכך כי שרותי הבריאות האמריקאים עשו חשיבה מחודשת.

הממצאים פורסמו ב"ניו יורק טיימס", וגררו אינספור תגובות, ואף גרמו ל-FDA להכריז כי יבצע מחקר גדול בעצמו כבר השנה כדי לאמת את הממצאים ולהחליט כיצד להתייחס לתקן.

גם מחקר אחר שערך המכון למדיניות חקלאית וסחר (IATP) בראשותו של ד"ר דייוויד וולינגה, מצא כי מרבית מוצרי העוף הנמכרים במרכולים ובסניפי רשתות מזון מהיר בארצות הברית מכילים ארסן בכמויות לא מבוטלות.

החלק החשוב אליו יש להתייחס הוא השינוי אשר עובר מרכיב הארסן ובכך הופך לרעיל ולמסוכן:

התברר ממחקרים אחרים שארסן אורגני יכול להפוך לאנאורגני בתהליכים שונים המתרחשים בטבע, בגוף העוף ובגוף האדם (מחקר שנערך בקנדה ב-1987, הראה שלא פחות מ-65% מהארסן האורגני נהפך בגוף העופות לאנאורגני). לחוקרים עדיין לא ברור כיצד בדיוק מתרחש תהליך זה. מעבר לכך, התברר שחלק מסוגי הארסן האורגניים אף רעילים ומסוכנים יותר מהארסן האנאורגני.

תופעת לוואי:

יש לציין כי הסיכון אינו מתחיל ונגמר בגוף העוף -  מתברר שארסן נמצא גם באבק הקיים באוויר, באדמה ובעיקר במי השתייה שלנו. איך הוא מגיע לשם בדיוק? ראשית, חלק קטן ממנו נמצא באופן טבעי באדמה ובמים, וחלק לא מבוטל מגיע באמצעות.... התרנגולות.

ד"ר סטולס וחוקרים נוספים גילו רמות גבוהות של ארסן אורגני ואנאורגני בצואה של התרנגולות ובדשנים המבוססים על לשלשת תרנגולות. הלשלשת והדשן שמכינים ממנה חודרים לאדמה וכך מזהמים את האוויר (באמצעות אבק מזוהם ברעל) ואת מי התהום, ובעקבות זאת את אספקת מי השתייה. למרבה האירוניה, החשיפה הרבה ביותר לזיהום היא של מגדלי העופות עצמם, אך גם תושבים המתגוררים באזורים הסמוכים לחוות גידול העופות עלולים להיפגע, כמו שקרה במקרה של תושבי ארקנסס.

אלא שלא כמו התקן האמריקאי למתן ארסן לעוף שקבע ה-FDA, הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) המפקחת על רמות הארסן במי השתייה קבעה תקן מחמיר הרבה יותר שעמד עד לאחרונה על 0.05 חלקים למיליון (פי עשרה פחות מהריכוז המותר לעופות!), ולאחרונה אף הוחמר התקן עוד יותר ל-0.01 חלקים למיליון. הסיבה: מידע חדש ומצטבר על הסיכונים הטמונים אפילו במינונים נמוכים. בכך הושווה התקן האמריקאי לתקן האירופי ולהמלצות ארגון הבריאות העולמי.

בישראל, לשם השוואה, התקן לריכוזי ארסן במי שתייה עומד על 0.05 חלקים למיליון, ובימים אלה הנושא נדון במשרד הבריאות מתוך כוונה להפחיתו ל-0.01 חלקים למיליון. לדברי ד"ר צוק: "מצד אחד משנים את התקן כדי להפחית את הסיכון להימצאות ארסן במי השתייה עד כמה שאפשר, ומצד אחר מוסיפים אותו לעופות בכוונה, ובכמויות גדולות הרבה יותר. שלא לדבר על כך שהשילוב של ארסן מצריכת עופות ומים ומחשיפה לזיהום האוויר מצטבר לכמות נכבדה של צריכה יומית של החומר".

יש להוסיף לעובדות אלו עובדה נוספת: גם בארץ וגם בעולם אוכלים הרבה יותר עוף מבעבר. על פי נתוני מועצת העופות, הישראלי הממוצע צורך כ-42 קילוגרם עוף בשנה, ממש כמו האמריקאי. במילים אחרות, ככל שכמויות העוף הנאכלות גדלות, כך גדלה כמות הארסן שאנחנו נחשפים לה.

אז מה עושים, מפסיקים לאכול עוף? לא ממש. לטענת ד"ר ציפורי, יש להימנע מאכילת הכבד. "הכבד משמש כמעבדת הרעלים של הגוף ובו מצטברים הריכוזים הגדולים ביותר של רעלים, ובהם לא רק ארסן אלא גם כספית ומתכות כבדות".

שיפור ביצועי הגדילה:

תוסף התזונה הניתן לעופות כמזרז גדילה הוא עובדה.

 את העובדה הזאת אפשר ללמוד גם מן הניסוי שנערך בין נובמבר 2003 לינואר 2004 בלול הניסויים שבמושב נחושה, ובו השוו החוקרים בין מזרזי גדילה אנטיביוטיים ובין השימוש בתוסף מבוסס ארסן.

וכך כתבו החוקרים בסיכומם: "3 ניטרו (רמת מדידה של חומר בגוף העוף) העלה את משקל הגוף בשיעור של 8%-6%, שיפר את נצילות המזון בכ-3% ולא השפיע על אחוז הטבחה, בשר החזה והכרעיים. לא צפינו שתהיה השפעה כל כך חזקה על הביצועים של הפטמים. המסקנה מהניסוי היא שיש להכליל 3 ניטרו בתערובת, ואף לשלב אותו עם מזרז גדילה קיים".

אבל האם באמת אי אפשר לגדל עופות ללא התוספים האלה? ד"ר וולינגה אומר שאחת המסקנות החשובות שהעלה מחקרו היא שהשימוש בהם אינו הכרחי. עובדה, בכל מדינות אירופה מצליחים לגדל עופות בלי להאביס אותם בארסן, וגם כמה חברות אמריקאיות לגידול עופות, בהן כאמור, חברות גדולות כמו "טייסון פוד", הפסיקו להשתמש בו.

כשמדובר בחומר רעיל כמו הארסן, חייבים לנקוט את עקרון הזהירות המונעת ולהימנע מלהשתמש בו", אומר צוק. "למרבה הצער, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. התעשייה רוצה להשתמש בו ולכן מוכיחה שהחומר לא רעיל ומקבלי ההחלטות מאשרים את בקשתה. ואז הדברים נעשים הפוך - מקבלי ההחלטות מאשרים, והצרכנים צריכים להוכיח להם שהחומר מסוכן וצריך לבטל את התקן.

תגובת דוברת משרד החקלאות:

"משרד החקלאות מנטר את רמות הארסן בעופות בכבד ובשריר באופן שגרתי. הבדיקות נערכות על סמך סטנדרטים בינלאומיים המקובלים בעולם ועל סמך מבחנים סטטיסטיים. בשנת 2005 נבדקו 136 דגימות מעופות ונמצאו שלוש חריגות מתוך 68 דגימות כבד,     וב 68 דגימות שריר לא נמצאו עקבות ארסן כלל. במידה שמתגלים ממצאים חריגים, מתבצע תחקיר לזיהוי מקור החריגה וסיבתה. יצרן שבתוצרתו נמצאה חריגה מהרמות המותרות של שאריות מכל סוג שהוא, נמצא במעקב צמוד לתקופה מסוימת".

"בארץ רשומים שני תכשירי 'רוקסרסון' המכילים ארסן. רישום התכשירים מבוסס על בקשות היצרנים ואינו יוזמת משרד החקלאות. אישורם אמור לפוג ב-31 בדצמבר 2006.

בעקבות מסקנות ועדה בין-משרדית שכללה נציגים ממשרדי הבריאות, החקלאות ואיכות הסביבה שבדקה לאחרונה את הנושא, המליץ מינהל השירותים הווטרינריים שלא לחדש את האישור.

אם הוועדה תקבל מהיצרנים הערכת סיכונים מספקת וחוות דעת המתאימות לתנאים בישראל בכל הקשור לזיהום סביבתי, היא תתכנס שוב לדון בנושא. אי חידוש האישור נמצא כרגע בבדיקה משפטית".

חייבים להדגיש כי "צו הפיקוח על מצרכים ושרותים-המחלקה לביקורת טיב מספוא" שבמשרד החקלאות קובעת:

"פרק שני-היתרים:

סעיף 4: "איסור עיסקה בניגוד לתנאי היתר" (תיקון התשל"ז):

"לא יבצע אדם עיסקה אם המספוא מכיל אחד מאלה:

(א) חומר מזיק.

(ב) חומר המכיל אנטיביוטיקה, סולפות, הורמונים או פרומונים, למעט תרופות שלא לצורך ריפוי

(ג) חומר זר שהכללתו לא הותרה או שהוא מעל לשיעור שהותר בהיתר".

מכאן ברורה עמדתו המחודשת של משרד החקלאות ואשר כאמור קיבלה תוקף בימים אלו.

חוקים ותקנות:

במדינת ישראל קיימת שורה רחבה של צווים, חוקים ותקנות המגבילות (או אוסרות לחלוטין) את נושא התוספים השונים.

* יואב גרשון, רכז מיזם בטיחות ובריאות העובדים במיגזר החקלאי, המוסד לבטיחות ולגיהות.

מקורות:

מעבדת "בקטוכם" בנס ציונה:

1. ד"ר גידי ציפורי – יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הציבור וחבר באיגוד הוטרינרים הרשותיים

2. ד"ר עדי סאקר.

3. ד"ר שמעון צוק – מדען סביבה ומים.

אתר ה – FDA:

4. ד"ר ג'ון סטיילס – מיקרוביולוג באונ' דיקנס, פיטסבורג.

5. ד"ר דייויד וילינגה – מנהל המכון האמריקאי למדיניות חקלאות וסחר.

כתבות שונות:

6. ד"ר אבי צרפתי – מנהל המח' הוטרינרית בעירית רחובות.

7. ד"ר נחום קוצר – רכז תחום וטרינריה ותזונה בחברת "טבעוף"

משרד החקלאות:

8. כתבה באתר ה- Ynet   מיום 08/12/06

9. דוח מעבדה משרד הבריאות 05/2005

10. ד"ר אמנון מיכאל, סקירה ביום עיון בשרותים הוטרינריים, 12/2004

11. ד"ר אלעזר נילי – הוטרינר הראשי לפיקוח על מוצרים מן החי במשרד החקלאות.

חומר רקע:

12. דוח מבקר המדינה – דוח מס' 53 ב' מתאריך 2002.

13. ד"ר אתי מצר – ביה"ס לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באונ' העברית ירושלים.

מקורת חו"ל:

14. Mean Total Arsenic Concentrations in Chicken 1989-2000 – Exposures for Consumers of Chicken.

15. Arsenic: Chicken Feed Effects Questioned

16. Arsenic in Poultry Litter: Organic Regulations