www.osh.org.il

אוקטובר 2006

 

עשרים שנה לאסון צ'רנוביל – תזכורת להשפעות ולהשלכות

מאת: ד"ר אשר פרדו*

 

השנה מלאו 20 שנים לתאונה הגרעינית החמורה ביותר בהיסטוריה שארעה בתחנת כוח גרעינית בצ'רנוביל שבאוקראינה (26.04.1986). לרגל מלאת 20 שנים לאסון, הוקדשה לנושא הפגישה השנתית של המועצה הלאומית להגנה מקרינה בארה"ב, שבה השתתפו מדענים מכל העולם, והוצגו בה סקירה ואנליזה מקיפות על השפעות התאונה על בריאות האדם והסביבה. עיקרי הדברים מובאים להלן.

תכנון לקוי של הכור, ליקויים והתעלמויות מנהלי בטיחות בכל שרשרת ההחלטות החל מההנהלה וכלה במדענים ובעובדים, והעדר מתקנים בטיחותיים בסיסיים, כגון מעטפת הכור, מטעמי חסכון בעלויות הביאו להתרחשות האסון. הפיצוץ שארע הרס את הכור והאש שפרצה נמשכה 10 ימים תוך שחרור ענני עשן שהכיל חומרים רדיואקטיביים. לסביבה השתחררו כמויות עצומות של גרעיני איזוטופים (נוקלידים) בעלי זמן מחצית חיים ארוך, כגון סטרונציום90 וצזיום137 שזמן מחצית החיים שלו הוא 30 שנים ועד היום הוא בר מדידה בקרקע וגידולי מזון בהרבה חלקים של אירופה. יחד איתם השתחררו גם נוקלידים בעלי זמן מחצית חיים קצר, כגון יוד131, שגרם לחשיפה כבדה של בלוטת התריס (תירואיד). חלקים גדולים באוקראינה, רוסיה הלבנה (בלרוס) ורוסיה סווגו כמזוהמים (ערכים של 37 קילו-בקרל או 1 מיקרו-קירי לכל מטר מרובע) ומכילי נשורת גרעינית. כ- 400,000 בני אדם חיו באזורים מזוהמים ביותר (ערכים של 555 קילו-בקרל למ"ר) שהוכרזו כאזורים תחומים בעלי פיקוח קפדני.

מנות קרינה

רובם של 600,000 העובדים של צוותי החירום והשיקום שהיו מעורבים באסון ו- 5 מיליון תושבים באזורים הנגועים בבלרוס, אוקראינה ורוסיה ספגו מנות קרינה מתונות שלא היו גבוהות במידה רבה ממנות קרינת רקע טבעית בכמה אזורים בעולם. הטבלה להלן מציגה מנות קרינה ממוצעות שהצטברו במשך 20 שנים ברבדים השונים של האוכלוסיה שהושפעה מהנשורת הגרעינית של הכור בצ'רנוביל, כפי שפורסמו ע"י "פורום צ'רנוביל" שנוסד בשנת 2003 ע"י הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי, מוסדות שונים באו"מ, הוועדה המדעית של האו"מ לאפקטים של קרינה מייננת, ארגוני מזון וחקלאות וממשלות רוסיה, בלרוס ואוקראינה. מנות אלה הן תוספת לקרינת הרקע אליה חשוף אורגניזם חי על כדור הארץ, שמקורה בעיקר בקרינה קוסמית ובקרקע והיא נאמדת ע"י גופים מקצועיים באו"מ כמנה שנתית ממוצעת של 2.4 מיליסיוורט (או 240 מילירם) כאשר התחום הוא 1 – 10 מיליסיוורט (100 – 1,000 מילירם). מנה ממוצעת זו מביאה למנה מצטברת של 48 מיליסיוורט במשך 20 שנים. בתוספת מקורות מלאכותיים מגיע אומדן מנת הרקע השנתית ל- 3.6 מיליסיוורט המצטברת ל- 72 מיליסיוורט ב- 20 שנים. מנות קרינה נחשבות כנמוכות אם הן ברות השוואה לקרינת רקע בסדר גודל של מיליסיוורט בודדים לשנה.

מנות קרינה מצטברות ממוצעות במשך 20 שנים

סיווג

מספר אנשים

מנה מצטברת ממוצעת ל- 20 שנים (ביחידות מיליסיוורט)

מנה מצטברת ממוצעת ל- 20 שנים (ביחידות מילירם)

קרינת רקע טבעית ממוצעת

כלל עולמי

48

4,800

תוספת קרינה לצוותי פינוי ושיקום של אתר האסון (1986 – 1989)

600,000

100~

10,000

תוספת קרינה למפונים מאזור האסון בעל זיהום גבוה (1986)

116,000

33

3,300

תוספת קרינה לתושבי אזורים סמוכים לאתר בעלי פיקוח קפדני (1986 – 2005)

270,000

50<

5,000<

תוספת קרינה לתושבי אזורים אחרים במרחב הגיאוגרפי (1986 – 2005)

5,000,000

10 – 20

1,000 -2,000

 

תושבי אזורים גיאוגרפיים בעולם בעלי קרינת רקע טבעית גבוהה (הודו, אירן, ברזיל, סין)

 

100 – 200

10,000 – 20,000

השפעות בריאותיות

כ- 100,000 תושבים מהאזורים המזוהמים יותר כתוצאה מהאסון עדיין סופגים תוספת של יותר מ- 1 מיליסיוורט בשנה. על אף שקצב צמצום רמות החשיפה הצפוי בעתיד הוא איטי – 3% - 4% לשנה, רוב המנה הצפויה מאזור האסון כבר נספגה.

לא נצפו השפעות בריאותיות, המושרות ע"י קרינה, כתוצאה מרמות החשיפה ברוב האוכלוסיה המושפעת. דיווח זה אינו כולל השפעות אפשריות של נזק כרומוזומלי. מחלת קרינה חריפה והשפעות נלוות גרמו למותם של 56 מצוותי החירום מתוך מאות שהיו הראשונים להכנס לטיפול בפיצוץ באתר. שלושים מתוכם נפטרו תוך ימים לאחר החשיפה. אוכלוסיה אחרת שהושפעה מהנשורת הרדיואקטיבית היתה זו של ילדים מתבגרים שב- 1986 ספגה בלוטת התריס (תירואיד) שלהם מנות קרינה משמעותיות כתוצאה מצריכת חלב שזוהם ביוד רדיואקטיבי. כ- 4,000 מקרים של סרטן התירואיד התגלו באוכלוסיה זו בין 1992 – 2002 ויותר מ- 99% מהם טופלו בהצלחה. לא הודגמה עליה ברורה בהארעות מקרים חדשים של סוגי סרטן אחרים ולויקמיה בקרב החשופים. במחקר עוקבה שנערך בקרב 61,000 עובדים רוסיים שנחשפו ל- 107 מיליסיוורט (10,700 מילירם), רק ב- 5% ממקרי המוות יכלה חשיפה לקרינה להיות סיבת הפטירה. התפתחות קטראקט שוערה כהשפעה אפשרית של הקרינה בחלק מצוותי החירום והשיקום.

השפעות פסיכולוגיות

עליה בבעיות פסיכולוגיות באוכלוסיה המעורבת ארעה כתוצאה מתקשורת בלתי מספקת אודות השפעות הקרינה וכתוצאה מהשפעות חברתיות וכלכליות שליוו את פירוק האיחוד הסובייטי בתקופה שאחרי האסון. 116,000 אנשים פונו באופן מיידי אחרי האסון ו- 350,000 נטשו אזורים מזוהמים באופן קיצוני. נטישה זו היתה טראומתית למרות שישוב האנשים מחדש במקום אחר תרם לצמצום החשיפה לקרינה. חרדה כתוצאה מתפיסות לא נכונות של איום הקרינה (בחלקן מיסטיות) התפשטה בקרב עובדי הכור בצ'רנוביל ותושבים באזורים המושפעים. בעיות של בריאות הנפש, עוני, עישון מוגבר וצריכה מוגברת של אלכוהול הם מסממני ההשפעה הנפשית כתוצאה מהאסון ומוקד לדאגה העיקרית לבריאות הציבור באזור כיום. מטרתו של "פורום צ'רנוביל", שהוקם ב- 2003, היא להשיג תמימות דעים והסכמה מדעית ברורה לגבי ההשלכות הבריאותיות, הסביבתיות והסוציו-אקונומיות של התאונה, בין השאר כדי להפיג את חרדות התושבים הנובעות ממידע משתנה ובלתי עקבי של השלכות האסון על חייהם ועתיד משפחותיהם והסביבה.

השפעות סביבתיות

הנשורת הרדיואקטיבית מהכור בצ'רנוביל זהמה באופן דומה אזורים עירוניים וחקלאיים. ריכוזם של איזוטופים רדיואקטיביים בקרקע סביב בתים עלה כתוצאה מגשם ששטף גגות בתים שהנשורת שקעה עליהם. פעילות רוח, גשם ואדם צמצמה באופן משמעותי את זיהום השטח, אך רמות הזיהום במערכות הביוב ואיחסון בוצה עלו. רמות הקרינה באוויר חזרו לרמות רקע מלפני האסון, אך הן גבוהות מהרקע בשטחי קרקע וגנים באזורים שלא נעשתה בהם התערבות מצמצמת.

ומה לעתיד?

מדענים נוטים לתפוס את התאונה הגרעינית הקטסטרופלית בצ'רנוביל, שהתפתחותה ותוצאותיה היו ללא תקדים, כאירוע שתוצאותיו היו נשלטות ונסבלות ע"י החברה האנושית. לדעתם, על אף ההסכמה הכללית שיש צורך במשטר בטיחות גרעינית קפדני כדי למנוע הישנות של אסון מסוג זה, האפשרות של אירוע תאונה גרעינית אינה צריכה לשמש גורם מעכב בפיתוח הגרעין בעתיד למטרות חיוביות.

 

 

 

 

ד"ר אשר פרדו, PhD מדעי הרפואה, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות.

 

מקורות: