www.osh.org.il מרץ 2006

לחץ הקשור לעבודה חקלאית - מחקר

ערכה: לבנת כהן*

המחקר, שפורסם ע"י המינהל לבטיחות ולבריאות בבריטניה (HSE), התמקד בדרכי ההשפעה של לחץ על ציבור החקלאים, בשינוי דרכי השפעה אלה בשנים האחרונות ובשיעור הפחתת גורמי הלחץ הקשור לעבודה כתוצאה מהתערבויות שונות. מדובר במחקר איכותי שכלל 60 ראיונות, שנערכו בחמישה מקומות באנגליה ובווילס.

גורמי הלחץ בתחום החקלאות

כשבוחנים את נושא הלחץ בתחום החקלאות, מבחינים בין גורמי הלחץ הבאים:

1. הגורם הפנימי (גורם לחץ הקשור לאופי העיסוק של החקלאות)

2. הגורם החיצוני

3. הגורם הקשור לעבודה

המרואיינים נטו לקשר בין גורמים פנימיים (כמו מחלות ותנאי מזג אויר), לבין דאגות יומיומיות ולחץ חמור. גורמים חיצוניים של לחץ (כמו תחרות וחקיקה), ביחד עם דאגות כלכליות ומשפחתיות גרמו אצלם לחרדות ממושכות.

גורמי לחץ הקשור לעבודה חקלאית, כמו עומס עבודה, שילבו השפעות פיזיות ומנטליות. הגורמים הקשורים לעבודה והגורמים החיצוניים של לחץ גברו בשנים אחרונות כתוצאה משינויים ארגוניים, משינויי מדיניות, מתנודות במחירים, מדרישות גוברות לעבודת ניירת, מעומס עבודה מוגבר ומשינויים בתקנות החקלאות בבריטניה. כל אלה גרמו לגידול במרכיבי העבודה שלגביהם, החקלאים מרגישים חוסר שליטה. נושאים אלה מייצגים כר נרחב לפעולות התערבות.

גורם הלחץ של העובדים השונים

בעלי משקים חקלאיים הפגינו את גילויי הלחץ הברורים ביותר, שהיו קשורים בו זמנית לכל הגורמים: לגורמים פנימיים, חיצוניים ולגורמים הקשורים לעבודה.

לאנשי המשפחה של החקלאים ולעובדים השכירים שלהם, לא הייתה שליטה לגבי שיטות העבודה, והם היו מושפעים במידה רבה מגורמים של לחץ הקשור לעבודה, כמו עומס עבודה וארגונה.

עבודת ניירת מוגברת התבררה כגורם לחץ משמעותי, במיוחד, אצל חקלאים ונשותיהם שהתאמצו לאזן בין דרישות אלה למטלות חקלאיות מסורתיות.

גורם הלחץ ע"פ תחומי העיסוק החקלאי

השוני בין החקלאים התבטא גם בהגדרה של המונח "לחץ".

במשק חי - החקלאים סבלו מגורמי לחץ  פנימיים שהתייחסו לאי יכולת ניבוי הנוגעת לבעלי חיים. לאחרונה משק החי בבריטניה סובל מלחץ כלכלי חמור, שמעודד את המגמה לקיים הרגלי עבודה נאותים. 

במשק שדה - החקלאים גילו אתגר מיוחד בארגון פעילויות כמו קציר ונטיעה. הדבר קשור לשינוי כח העבודה. היום כח העבודה בנוי יותר על עובדים שכירים, בניגוד "לעזרה הדדית" ולעבודת בני משפחה שהיו מקובלות יותר בעבר.

חקלאים, שהמשק שלהם כלל גם  משק חי וגם משק שדה, עמדו בפני לחצים כפולים: איזון בין פעילויות העבודה אותן היה צורך לבצע בזמנים סותרים, לבין עבודת הניירת הנדרשת לניהול משק חקלאי מעורב.

חקלאים קטנים התמודדו עם עומסי עבודה מוגברים, בשעה שעסקים גדולים יותר היו צריכים להתמודד עם דרישות של גורמי אכיפה (דרישות של מפקחים, דו"חות וכו').

גורמים שמספקים תמיכה

גורמים שמספקים תמיכה לחקלאים חייבים להתגבר על הסטיגמה שקיימת בקרב החקלאים בנוגע לבקשת סיוע, ועליהם להציע להם מגוון של שירותים. מדובר בשירותים הניתנים כתגובה למקרי לחץ הקשור לעבודה והן בפעילות מניעתית לצמצום מקרים אלה.

החקלאים נטו להסתייע יותר בתמיכה המסופקת ע"י גורמים מקומיים ונטו לתת אמון בגורמים אלה למרות שהדאגה בנוגע לשמירה על סודיות יכולה להרתיע דווקא את אלה שהכי זקוקים לקבלת הסיוע. כשהיו קיימות כבר מסגרות מקומיות, היה תמריץ חזק לספקי התמיכה לפרסם פעולתם באמצעות מסגרות אלה כדי להבטיח שהתמיכה לחקלאים ניתנת בדרך היעילה ביותר.

התמיכה צריכה להיות מגוונת, עליה לתת מענה למגוון של גורמי הלחץ ולהשפיע על ציבור החקלאים.

נערך ע"י ליבנת כהן, M.A בפסיכולוגיה ארגונית, מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגהות.

ניתן לקרוא את דו"ח המחקר במלואו (131 עמודים), בכתובת:

http://www.hse.gov.uk/research/rrpdf/rr362.pdf