התחזית העגומה של איום האסבסט מאת: ד"ר אשר פרדו *
בראיון שנערך עם מר יוקה טקאלה, מנהל תכנית המידע בעבודה בטוחה בארגון העבודה הבינלאומי (ILO), מסר מר טקאלה שארגונו אומד ב- 100,000 את מספר האנשים שמתים בכל שנה מחשיפה הקשורה בעבודה באסבסט. מאות אלפי תביעות נזיקין בגלל תמותה, מחלת סרטן ונזקי בריאות אחרים, שמקורם בחשיפה לאסבסט, הוגשו בארה"ב משנות השבעים של המאה הקודמת ועד עתה וגרמו לפשיטת רגל של 12 חברות אמריקאיות. אסבסט גורם לשני סוגי נזקים בבני אדם: מחלת האסבסטוזיס המתבטאת בהתעבות רקמת חיבור באזור חילוף הגזים (ריאות) או בקרום הריאה, וסרטן בריאות ובגרון לרבות מזותליומה המהווה את סוג הגידול הממאיר ביותר במחלה תעסוקתית. חשיפה קצרה לכמויות גבוהות של סיבי אסבסט, כגון במהלך הריסת בנינים המכילים אסבסט, עלולה לגרום לתחלואה לאחר תקופת חביון ארוכה מעשר שנים. הסיבים עשויים להשאר בדרכי הנשימה שנים רבות ועמידים בפני המסה. הרס בנינים מכילי אסבסט, ושינוע ופינוי אסבסט עלולים לגרום לזיהום פני שטח. כ- 35,000 מקרי מוות בצרפת בין השנים 1965 – 1995 מיוחסים לחשיפה לאסבסט, ובין 60,000 ל- 100,000 מקרי מוות צפויים במדינה זו ב-20 – 25 השנים הבאות. מגמה זו תמשך עד שנת 2030 עקב תקופת החביון הארוכה עד להתפרצות המחלה. מחלות סרטן הנגרמות מאסבסט יגרמו לתמותה של 15,000 אנשים ביפן בחמש השנים הבאות. המשרד האחראי על הנושא ביפן מתכוון להגיש הצעת חוק לכיסוי ההוצאות הרפואיות של חולי אסבסט ולפיצוי בני משפחה של קורבנות המחלות. אומדני תמותה מאסבסט שנעשו ע"י ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) כוללים כ- 21,000 חולי מזותליומה בשנה בארה"ב, יותר מ- 10,000 בכל שנה ברוסיה ויותר מ- 110,000 בסין. במערב אירופה, צפון אמריקה, יפן ואוסטרליה נאמד המספר השנתי של מקרי סרטן ריאות חדשים מאסבסט בכל שנה ב- 20,000 וזה של מזותליומה ב- 10,000. איסור השימוש באסבסט מתרחב ומגמה זו היא כלל עולמית. דירקטיבה אירופית בנושא ואמנה של ארגון העבודה הבינלאומי כבר גרמו להפחתת יצור האסבסט בחצי לעומת שנות השבעים. על אף ההפחתה, אסבסט עדיין נחשב למסרטן מס' 1 בעולם העבודה. הבעיה לא נפתרה כיוון שהייצור והשימוש הוסט למדינות מתפתחות, שם מהווה החשיפה לאסבסט "פצצת זמן" בריאותית שעלולה להתפוצץ לאחר תקופת חביון של 20 – 30 שנים. אחת התעסוקות בהן יש חשיפה משמעותית לאסבסט במדינות מתפתחות היא שיפוץ ספינות או פירוקן, כיוון שספינה עלולה להכיל מספר טונות של אסבסט והעובדים עוסקים בפעולות מכניות ומיחזור ללא הקפדה על שימוש באמצעי מגן. ארגון הבריאות הבינלאומי מספק פתרונות שונים להתמודדות עם אסבסט באמצעות סטנדרטים בינלאומיים – אמנות, המלצות, נוהג עבודה טוב (code of practice). מדובר בבסיס טכני וחוקי להגנת העובד. בסיס זה מספק מידע על אמצעי בקרה ומניעה בקנה מידה לאומי ומוסדי, אמצעים לחילוף והפצת ידע, מידע ונסיון, וסעד טכני ישיר. כל זאת, במטרה להעצים את מאמצי המניעה של מחלות מקצוע הנובעות מחשיפה לאסבסט. בין המדינות שאסרו את הייצור והשימוש באסבסט נימנות המדינות הותיקות באיחוד האירופי, ארגנטינה, אוסטרליה, צ'ילי, קרואטיה, הונגריה, נורבגיה, פולין, ערב הסעודית, סלובניה ושוויצריה. איסור כלל עולמי עדיין רחוק והאתגר להרחיבו לכל המדינות יחד עם מציאת תחליפים לאסבסט ועיסוקיו הוא גדול וחשוב. ישראל תרמה את תרומתה לנושא כבר לפני כ- 10 שנים כאשר עיגנה בחקיקה את האיסור ליבוא ושימוש באסבסט מסוג קרוסידוליט (אסבסט כחול) ואמוזיט (אסבסט חום) והגבילה את יבוא ושיווק הקריזוטייל (אסבסט לבן) ל- 50 טון בשנה עם כוונה לאסור יבוא ושיווק זה בעתיד. יבוא אסבסט-צמנט – הרכב המכיל עד 10% אסבסט קריזוטייל מוגבל ל- 100 טון בשנה. איסור השימוש בכל חומר המכיל אסבסט חל בישראל על התזה, ריסוס, מריחה, בידוד, ציפוי, ריצוף, סלילת דרכים, סיתות או גריסה, עבודות ליטוש והשחזה, חידוש, התאמה והרכבה של רפידות בלמים ומצמדים ברכב מנועי ובמכונות. כמו כן, קיימים נהלים והוראות מחמירים להסרה ופירוק של מקורות המכילים אסבסט פריך ולעבודה באסבסט-צמנט.
|
