בטיחות בחקלאות: פיתוח ישראלי יעכב צמיחת עצי התמר לגובה
בימים אלה מתלבט יהודה אברהם, מרכז ענף התמרים של קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, בסוגיה מורכבת בעלת השלכות כלכליות על הענף. בין מטעי התמרים עליהם הוא מופקד ישנו מטע מזן חלאווי שלדבריו, "נחשב למטע עם עצים טובים מאד. אבל עכשיו עצי המטע הגיעו לגובה של 19 מטרים, ולנו יש מנוף שמגיע לגובה של 17 מטרים בלבד. כדי לקנות מנוף חדש שיגיע לגובה הנדרש אנחנו צריכים להשקיע חצי מיליון שקל. זו התלבטות קשה".במקרה שאברהם וצוותו יחליטו כי אינם רוכשים את המנוף הגבוה, משמעות הדבר תהיה כי ייאלצו לעקור את המטע האהוב ולטעת במקומו מטע חדש. במקרה זה השיקולים כלכליים, אך העבודה בגבהים הנדרשת מעובדי מטעי התמרים, מהווה גם סכנה לביטחון העובדים. בישראל היו מספר מקרים בהם נהרגו ונפצעו עובדים שמנופיהם התהפכו, כמו גם מקרי התחשמלות בעקבות פגיעה בקווי חשמל. מגבלת הגובה מהווה גורם משמעותי מאוד בענף גידול התמרים, שהפך בשנים האחרונות לאחד מענפי החקלאות החשובים בישראל. עצי התמר גדלים על פני כ-40,000 דונם עם היקף ייצוא שנתי העומד על למעלה מ-55 מיליון דולר. אולם היתמרות ההכנסות של הענף נפגעת בשל קצב הצמיחה המהיר של העץ - כ-70-100 ס"מ מדי שנה. לאורך השנים הוכנסו לשימוש מנופים מיוחדים המגביהים את החקלאים עד לגובה של כ-17-20 מטרים, אך כאשר המנוף כבר לא מגיע לצמרות העצים, נאלצים החקלאים לכרות את העץ בעודו בשיאו. ואמנם, כעת הצליחו חוקרים ישראלים למצוא פתרון שיעכב את צמיחת התמר ו"תננס" אותו מבלי לפגוע ביבולים. לדברי ד"ר יובל כהן, חוקר במכון למדעי הצמח, במינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות, "עץ התמר יכול לחיות בין 80 ל-100 שנים ולהניב פרי לאורך כל שנותיו. בפועל, לא ניתן ליהנות מרבים מפירות העץ כי פשוט לא ניתן להגיע אליהם, ולכן העצים נעקרים כשהם עדיין מניבים פרי. המחקר, אשר מעכב את הצמיחה של התמר, יאפשר לנו ליהנות מפירותיו במשך לפחות 10-15 שנים נוספות, ויעלה את ערך היבול בעשרות מיליוני שקלים. בנוסף, עיכוב צמיחת העץ יתרום גם בשמירה על בטיחות החקלאים העובדים בגובה רב ומסוכן". על פי המחקר, שנערך בחוות עדן בעמק בית שאן, שימוש בחומרים מרסני צמיחה מאפשר את עיכוב צמיחתו לגובה תוך שמירה על רמתם הגבוהה של הפירות והיבולים. החוקרים הצליחו להוריד את קצב הצמיחה השנתית של עצי התמר בכ-30%-50% בעוד שרמת הפירות נשארה בדיוק כפי שהייתה לפני כן. המקור: הארץ (אלי אשכנזי) |