הגדרות למונחים בנושאי בטיחות, גיהות ורפואה תעסוקתית ועדת התעשיה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות*
ההגדרות למונחים שלהלן נוסחו ע"י תת-ועדה שמונתה ע"י ועדת התעשיה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות בנובמבר 2005. חברי תת-הועדה: ד"ר אשר פרדו (יו"ר), פרופ' יהודה לרמן, עו"ד יהודה קאופמן, ד"ר מיכאל מהרי"ק, רון ויזינגר ומרסל לייזר. ועדת התעשיה אישרה הגדרות אלה, בישיבתה מיום 29 מאי 2006. ביסוד שיקולי הועדה עמדו מספר עקרונות: א. מגמה לשילוב ולהתאמה רבים ככל האפשר בין מונחי הבטיחות, הגיהות והרפואה התעסוקתית. אמנם, מגמה זו הובילה, במקרים מסוימים, לניסוחי-פשרה (אם כי ללא ויתור על תכנים חיוניים), אך שכרה הוא בהסכמה הרחבה בין שלושת המרכיבים על מינוח אחיד, ובהקלה הרבה הנובעת מכך על התקשורת ביניהם. ב. תפישה רחבה של הצורך במינוח, ומכאן – ציון מונחים הנמצאים בשימוש ואשר לדעת חברי תת-הועדה ראוי לא להשתמש בהם, והסבר בעניין זה. ג. יצירת קישור וזיקה בין המונחים. הקישור משליך על סדר ההצגה של המונחים. ד. אבחנה ברורה בין ההגדרה-גופא לבין הסברים, הבהרות ודוגמאות. הערה: ההגדרות מובאות בצבע שחור. הסברים, הבהרות והערות – בצבע שונה. מודגש כי ההסברים וההבהרות הם מרכיב בלתי-נפרד של קובץ ההגדרות.
בטיחות (safety) שליטה בסיכונים, וצמצום (הפחתה) של סיכונים, באתר או בתהליך מסוים. הבהרה: הגדרה זו מתאימה למונח "בטיחות" כפעולה. לחילופין אפשר להגדיר את המונח גם כתחום מקצועי. הבהרה זו חלה גם על שני המונחים הבאים.
גיהות תעסוקתית (occupational hygiene) חיזוי, הכרה, הערכה, בקרה ומניעה של גורמי סיכון בסביבת העבודה ושל תנאי חשיפה המשפיעים על בריאות העובד.
רפואה תעסוקתית (occupational medicine) הכרה והערכת ההיבט הרפואי של גורמי סיכון תעסוקתיים, המלצות למניעת חשיפה של עובדים לגורמי סיכון אלה, מעקב רפואי תקופתי אחר עובדים החשופים לגורמי סיכון תעסוקתיים, אבחון מחלות מקצוע, המלצות לשיבוץ העובד בעבודה המתאימה למצבו הרפואי, והמלצות לשיקום העובד בעבודה כאשר מדובר במחלה מגבילה.
בריאות (health) מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית שלמה, ולא רק יכולת תפקודית תקינה או העדר מחלה. הבהרה: הגדרה זו נקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי.
גורם סיכון (risk factor, hazard) גורם שיש בו פוטנציאל לגרימת פגיעה בבריאות או נזק אחר לאדם, לרכוש או לסביבה. הבהרה: הגורם יכול להיות פיסיקלי, כימי, ביולוגי, ארגונומי או אחר, וכן מתקן, חומר, תהליך, מצב של מערכת, מצב בריאות או התנהגות בריאותית. דוגמאות לגורם סיכון: חשמל, חלון-זכוכית, רעש, עישון.
מפגע (obstacle) מצב או מכשול הצפוי לגרום פגיעה בבריאות לאדם, או נזק לרכוש או לסביבה. הבהרה: בתחום הבטיחות, בגורם סיכון יש תועלת, ואילו מפגע נבדל מגורם סיכון בכך שאין בו כל תועלת ולכן חובה לסלקו או לתקנו. דוגמאות למפגע: כבל-מתח חשוף, חלון-זכוכית שבור.
סיכון בטיחותי (safety risk) צירוף של ההסתברות או השכיחות של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק, ושל חומרת התוצאות הצפויות מהתרחשותו של אירוע זה.
סיכון בריאותי (health risk) שיעור היארעות של פגיעה בריאותית מוגדרת באוכלוסיה הנמצאת תחת חשיפה נתונה לגורם סיכון בפרק זמן נתון. הבהרה: הגדרה זו מתאימה לרפואה תעסוקתית ולגיהות.
סכנה (danger) הבהרה: ביטוי זה אינו מקובל כמונח מקצועי בתחומי הבטיחות, הגיהות והרפואה התעסוקתית.
תאונה (accident) אירוע חד-פעמי, שבו ממומש הפוטנציאל של גורם-סיכון או של מפגע ונגרם נזק לבריאות, לרכוש או לסביבה.
תאונת עבודה (work accident) תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ולעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו. הבהרה: הגדרה זו כלולה בחוק הביטוח הלאומי ומתייחסת בו לפגיעה בבריאות העובד. פקודת תאונות ומחלות משלח יד קובעת סוגי תאונות (על פי מידת הפגיעה בעובד) שעליהן יש לדווח למפקח עבודה.
תקרית (incident) אירוע שבו ממומש הפוטנציאל של גורם-סיכון או של מפגע ללא פגיעה באדם, אך לעתים תוך גרימת נזק קל לרכוש או לסביבת העבודה. אירוע שבו כמעט מומש הפוטנציאל של גורם סיכון ("כמעט תאונה") נחשב גם הוא תקרית.
חשיפה תעסוקתית (occupational exposure) חשיפה לגורם סיכון מתחום הגיהות התעסוקתית, המתממשת בדרכים שונות במקום העבודה או עקב העבודה.
מחלת מקצוע (occupational disease) מחלה הפוגעת בעובד עקב עבודתו או עיסוקו, כתוצאה מחשיפה מתמשכת ומשמעותית לגורם סיכון.
ניטור סביבתי תעסוקתי (environmental monitoring) מדידת רמות חשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה, הערכת רמות החשיפה ומעקב אחריהן.
ניטור ביולוגי (biological monitoring) מדידת רמות של מדדים בדגימות ביולוגיות המשמשים כסמנים לחשיפה תעסוקתית, הערכת רמות אלה ומעקב אחריהן.
רמה מרבית מותרת לחשיפה (Threshold Limit Value) הרמה של גורם סיכון שעד אליה ותחת תנאיה יכולים כמעט כל העובדים להחשף יום אחרי יום לאורך כל תקופת העבודה, ללא התפתחות השפעות בריאותיות מזיקות.
סקר מפגעים (obstacles survey) תהליך שיטתי של איתור מפגעים במקום שבו מתקיימת או מתוכננת פעילות.
ניהול סיכונים (risk management) תהליך רב שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי, להערכה ולבקרה של סיכונים, במטרה לבטלם או לפחות לצמצמם במידת האפשר. הבהרות: א. שלבי תהליך ניהול הסיכונים הם: (א) זיהוי גורמי-סיכון, (ב) ניתוח סיכונים, (ג) הערכת סיכונים, (ד) בקרת סיכונים. בתחומי הגיהות והרפואה התעסוקתית מקובל לראות את הניתוח כחלק משלב ההערכה. ב. בניגוד ל"סקר מפגעים", אין הצדקה לשימוש במונח "סקר סיכונים": ניהול סיכונים הוא תהליך מקצועי ומורכב, ושימוש במונח "סקר" מציג תהליך זה בפשטנות-יתר.
זיהוי גורמי סיכון (hazard identification) חיזוי, איתור ותיעוד גורמי סיכון הקיימים באתר או בתהליך.
ניתוח סיכונים (risk analysis) מיצוי תרחישי תאונה או תקרית אפשריים, לאחר זיהוי נוכחותם של גורמי-סיכון; הערכה של הסבירות להתרחשות תאונות או תקריות עקב קיומם של גורמי-הסיכון; הערכה של תוצאות התאונות או התקריות, אם יתרחשו; וחישוב אינטגרטיבי של רמת הסיכון הנגזרת מן ההערכות הקודמות.
הערכת סיכונים (risk assessment) פרשנות של תוצאות ניתוח סיכונים, בדרך של הערכת המשמעות הערכית, הציבורית, הכלכלית והמדינית או הפוליטית של הסיכונים.
בקרת סיכונים (risk control) בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם. לדוגמא, אמצעים לגילוי, לזיהוי, לניטור, להתרעה ולנטרול.
|
